משהו כמו "אוי ואבוי לי".
בת: אמא, החתול בא להגיד לך שלום.
אמא: ממש בא להגיד שלום, הוא בא לנשוך ולשרוט! ווא-ע-לי-יה!
מקור: מרוקו
תרמה: חן
משהו כמו "אוי ואבוי לי".
בת: אמא, החתול בא להגיד לך שלום.
אמא: ממש בא להגיד שלום, הוא בא לנשוך ולשרוט! ווא-ע-לי-יה!
מקור: מרוקו
תרמה: חן
בעקבות טובה ותיקוני היידיש (המוצדקים) שלה, חשבתי גם אני שכדאי להתייחס לצורות הערביות המקוריות – אם כי במקרים שכאן מדובר על צורות דיאלקטיות אז כל העניין מסובך קצת יותר.
בכל אופן, המילית 'וָּא' (وَا) היא 'אבוי', עוד בערבית הספרותית הקלאסית (שם היא גוררת בד"כ סוג של צורת יחסה מיוחדת, סיומת – ָאהְ: נראה לי שכל מי שלמד ערבית קלאסית יזכור את وَا زَيْدَاهْ, 'אבוי לזַיְד'), ומה שמתועתק כאן 'עַלִיָיה' הוא בעצם 'עַלַיַּ' (عَلَيَّ), 'עליי' – אני לא יודעת אם החיריק מייצג הגייה דיאלקטית או סתם שמיעה שגויה.