אי אפשר להימנע מאיזכור של פלוני, אי אפשר לספר סיפור או לדון בנושא כלשהו בלי להזכיר אותו. אי אפשר שלא להיתקל בפלוני. פלוני לא יכול שלא לקחת חלק בנושא הנדון.
"יש בטלוויזיה תוכנית על אוכל סיני ומראיינים את אהרוני. אין יריד בלי מוטקה גנעב".
"אתמול היו ארבע השקות ולכולן הגיעה ליהיא גרינר. אין יריד בלי מוטקה גנעב".
מקור: סבתא
תרם: מוישה זוכמיר
בובע מייסעס 
"בא להופעה של ה-Greenbaums? עוזי רמירז מתארח. אין יריד בלי מוטקה גנעב".
אני מכירה את הביטוי הנפלא הזה, באמצעות סבתא חנה ז"ל הנהדרת, בנוסח : בלי מוטק'ה גאנעף אין יריד. בכל זאת, דגש קצת אחר.
אשר למשמעות, גם כאן הדגש שאני מכירה "מהבית" קצת אחר: כל דבר שהוא, יש לו גם היבט לא קונבנציונאלי, לא לגיטימי או לא מובן מאליו, שסופו שיצוץ ויעלה, אין דרך לדכא אותו או להתעלם ממנו. לאו דווקא נוכחות פיזית של אדם מסויים, אם כי בד"כ יהיה מדובר באדם שאי אפשר להזכיר נושא מבלי שהוא יצוץ, בדרך כלל ללא רצוננו או בלי לגיטימציה שלנו.