לא מסודרת, מרושלת למראה.
אמי, ילידת הארץ אשר דוברת עברית על בורייה (גם בבית דיברנו רק עברית), נהגה להשתמש במילה צ'פצ'ולה לפני שנים. כנראה היא קלטה את המילה בילדותה מחברות או משכנים דוברי לדינו. המילה הזו תמיד הצחיקה אותי (לסירוגין היא הייתה אומרת חורני/ת ). מזמן לא שמעתי אותה משתמשת בביטויים האלה – כנראה שהשתפרתי עם השנים.
מקור: אמא
תרמה: אווה
בובע מייסעס 
מעניין! ביטוי מובהק של אמא לי, להלן סבתא נגה, ילידת תל אביב, מה-זה הונגריה. בנותיה היו אכן לסרוגין צ'פצ'ולות [או הוזהרו שלא להיות] ןחורניות.
'חורני' בהחלט ראוי לערך משל עצמו, וקשור ככל הנראה לבוז שרחשו הערבים המקומיים בראשית המאה העשרים או עוד קודם, שבעצמם היו ברובם מצריים ואחרים שהגרו, לאחיהם החורגים מן החורן שהיו'פרימיטיביים' לעומתם, לפי דעתם לפחות.
בתי מספרת, שכיום ערביות ממחוזותינו [שרון/שומרון] מדברות על "טעם עזתי" כביטוי מקביל לביטוי הרווח אבל הלא-תקין-פוליטית "טעם ערבי". נפלאות הן דרכי הלשון!!